סגל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

1.בפנינו בקשה של המשיב 7 אשר מיוצג על ידי עו"ד בורוכוב לביטול פסק דין מיום 17/04/12 שניתן על ידנו בע"א 28460-07-11.

המערער בתגובתו התנגד בתוקף לבקשה.

2.רקע עובדתי והשתלשלות העניינים:

א.על פי בקשת הצדדים אוחד ערעור זה יחד עם ע"א 27805-07-11 שהוגש על ידי המשיב 7, וזאת על פי החלטת כב' סגן הנשיא כהן (כתוארו אז) מיום 04/01/12, מאחר ושניהם עוסקים באירוע שריפה שפרצה במבנה נשוא שני הערעורים.

ב.ביום 04/01/12 הוגשה הודעה על הסכם פשרה בע"א 27805-07-11, בה נדרש בית המשפט לאשר את הסדר הפשרה בין המשיב 7 לבין המשיבה 3 (הראל חב' לביטוח בע"מ). כבר באותו יום אישר אב"ד את הסדר הפשרה ונתן לו תוקף של פסק דין נגד המשיבה 3 באותו ערעור.

ג.שני הערעורים נקבעו לשמיעה בפנינו ליום 15/02/12, באותה ישיבה הובהר לחברי ההרכב כי הערעור השני שהוגש על ידי המשיב 7 נרשם למחיקה, מאחר ולא הופקד על ידו הערבון כנדרש, על כן התנהל הדיון אך ורק לגבי הערעור נשוא בקשה זו. באותה ישיבה נכחו ב"כ המערער, ב"כ המשיבה 1, המשיב 8 בעצמו והמשיב מס' 7 וב"כ. ההרכב באותה ישיבה הציע לצדדים כי הערעור שלפנינו נגד המשיבה 1 יידחה, ואילו הערעור נגד חיוב המערער בתשלום הנזק למשיבים 2 – 7 יתקבל במובן זה שלא יחוייב המערער לשלם למשיבים, לרבות המשיב 7, סכומים כלשהם בגין השריפה.

ב"כ המשיבה 1 הסכים להצעה, ואילו ב"כ המערער ביקש שהות של שבוע ימים כדי לתת את עמדתו, אף ב"כ המשיב 7 ביקש שהות של שבוע ימים להודיע את עמדתו לאחר שיקבל את עמדת המערער.

ד.ביום 04/03/12 הגיש ב"כ המערער הודעה להצעת ביהמ"ש, בסעיף 4 להודעה ציין כי הוא מקבל את המלצת ביהמ"ש מבלי שיפרט את פרטי ההצעה, ואולם ב"כ המערער סייג את הסכמתו בכך שביקש להוסיף להצעת בית המשפט תנאי נוסף אשר בו ביקש לחייב את המשיבה 1 להסכים לטענתו בהליך שונה אותו הוא ניהל אותה שעה נגד המשיבה 1 בבית משפט השלום בתל-אביב.

ביום 12/03/12 הוגשה הודעה מטעם ב"כ המשיב 7, כאשר בסעיף 3 להודעה הוא מציין כי: "ביום 04/03/12 הגיש המערער את עמדתו לביהמ"ש, בה הודיע כי הוא מאמץ את הצעת ביהמ"ש הנ"ל, ובהמשך לעמדת המערער, נתבקשו משיבים 1 ו- 7 להגיש תגובתם עד ליום 11.3.12". בסעיף 4 לאותה הודעה הוא מציין כי: "הואיל והודעת המערער לא התייחסה כלל למשיב 7, ואך ורק למחלוקת בין המערער לבין משיבה 1, ועל כן, בנסיבות אלה, משיב 7 מותיר לשיקול דעתו של ביהמ"ש את ההחלטה בתיק".

ה.ביום 12/03/12 הגיש ב"כ המערער בקשה למתן החלטה בבקשה להבאת ראיות נוספות לפני הגשת עיקרי הטיעון.

ו.ביום 26/03/12 ולאור בקשה זו של המערער, קבענו ישיבה נוספת ליום 15/04/12 לשמיעת הצדדים, תוך מתן הוראה למזכירות להזמין את כל הצדדים. חרף האמור, ובשל טעות המזכירות הוזמנו לישיבה אך ורק ב"כ המערער וב"כ המשיבה 1, אולם לא הוזמן ב"כ המשיב 7. באותה ישיבה חזר בו ב"כ המערער מהבקשה להבאת ראיות נוספות והסכים להצעה שהועלתה על ידי ההרכב בישיבה מיום 15/02/12, ואילו ב"כ המשיבה 1 חזר על הסכמתו להצעת ההרכב שהועלתה הן בישיבה מיום 15/02/12 והן בישיבה של 15/04/12.

ז.ברוח הסכמות הצדדים, ניתן ביום 17/04/12 פסק דין על ידנו אשר לפיו נמחק הערעור נגד המשיבה 1 ללא צו להוצאות, בכפוף לכך שיימחקו מפסק הדין של בימ"ש השלום כל הקביעות העובדתיות כנגד המערער הקשורות להצתת העסק נשוא הערעור. בסעיף 4 לפסק הדין ציינו כי ב"כ המשיב 7 בתגובתו מיום 12/03/12 השאיר את ההכרעה בהצעה לשיקול דעת ביהמ"ש, על כן קבענו בסעיף 5 לאותו פסק דין, כי אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את החיובים הכספיים שחוייב המערער לשלם למשיב 7 על פי פסק דינו של ביהמ"ש קמא.

3.בבקשה שלפנינו טוען המשיב 7 בין היתר, כי מאחר והודעת המערער לא התייחסה כלל למשיב 7 אלא למחלוקת בין המערער למשיבה 1, הותיר המשיב 7 לשיקול דעתו של ביהמ"ש את ההחלטה ביחס לערעור כלפי המשיבה 1 בלבד. בנוסף טוען, כי רק לאחרונה, לאחר בירור שנערך על ידי ב"כ המשיב 7 במרכז המידע הארצי של בתי המשפט, נודע לו כי בתאריך 17/04/12 ניתן פסק דין בערעור זה מבלי שהמשיב 7 ידע על כך. לדידו, בימ"ש זה מתוך טעות, ככל הנראה, סבר כי הותרת ההכרעה לפתחו של ביהמ"ש על ידי המשיב 7 כללה גם את ההצעה ביחס אליו – ולא היא. עוד טוען, כי בקשתו זו מוגשת לפי סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"). נוכח האמור, מבקש ב"כ המשיב 7 לתקן את הטעות שנפלה בפסק הדין, ולבטל את ההחלטה שניתנה לעניין הערעור נגד המשיב 7.

4.המערער בתגובתו לבקשה מבקש לדחות את הבקשה על הסף וזאת מהטעם כי בקשה זו, אשר נשענת על העובדה כי רק לאחרונה נודע למשיב 7 על פסק הדין, יש לתמוך בתצהיר דבר שלא נעשה על ידי המשיב 7. לגופה של הבקשה, מפנה המערער להודעתו מיום 04/03/12 אשר לטענתו לא סייגה כלל וכלל את הצעת ביהמ"ש כלפי המשיבה 1. הוסיף, כי הצעת ביהמ"ש לצדדים ניתנה כהסכמה למכלול ההצעה, והיה וביהמ"ש ייעתר לבקשת המשיב 7, אין כל תוקף להסכמת המערער למחיקת הערעור נגד המשיבה מס' 1.

בתגובת המשיב מס' 7 להודעת המערער, חזר על גרסתו שהעלה בבקשתו.

5.בדיון שהתנהל בפנינו ביום 17/04/13 חזר ב"כ המשיב מס' 7 על טענותיו והוסיף, כי נפלה טעות מהותית ושגגה שנבעה מאי הבנה של פסק הדין. לדידו, בדיון שהתקיים ביום 15/02/12 סבר לתומו כי הצעת בית המשפט הייתה לדחיית הערעור נגד המשיבה מס' 1 ולא הייתה התייחסות לשאר הצדדים, ואף המערער, אשר נתבקש להגיב להצעת בית המשפט, הגיב אך ורק להצעה בין המערער למשיבה מס' 1 ללא כל התייחסות לשאר הצדדים.

נוכח האמור, השאיר המשיב מס' 7 את ההכרעה בעניין זה לשיקול דעת בית המשפט. ב"כ המשיב מס' 7 חזר והדגיש את העובדה, כי הוא לא הוזמן לישיבה שהתקיימה ביום 15/04/12 וטען כי לו הוזמן הייתה נשמעת עמדתו ביחס לפסק הדין שניתן לחובתו. הוסיף, כי המשיב מס' 7 לא קיבל את הפרוטוקול מיום 15/04/12 ואף לא את פסק הדין מיום 17/04/12.

מנגד, חזר ב"כ המערער על תגובתו והדגיש, כי הצעת בית המשפט מיום 15/02/12 הייתה ברורה וב"כ המערער נדרש לתת הודעה אודות הצעה זו. ב"כ המערער השיב בחיוב להצעת בית המשפט ומכאן פסק הדין שניתן ביום 17/04/12. הוסיף, כי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, אינו חל על התיק שלפנינו. טען עוד, כי אם ב"כ המשיב מס' 7 לא הבין את הצעת בית המשפט מיום 15/02/12, היה עליו להגיש במועד בקשה לתיקון פרוטוקול בית המשפט.

ב"כ המשיבה מס' 1 טען, כי הבקשה דנן חותרת תחת עקרון הסופיות. הדגיש כי אם הכרעת בית המשפט מיום 15/02/12 התייחסה רק ליחסים שבין המערער למשיבה מס' 1, בה לא הייתה מוטלת כל חובה על המשיב מס' 7 לתת תגובה להודעת המערער, שכן הוא לא צד להליך זה.